. 1915-1852 מגדולי הסופרים היהודים בזמן החדש . כתב יידיש ועברית , ונודעה לו השפעה עצומה על סופרי יידיש וקוראיה , הן בארץ מגוריו , פולין , והן מחוצה לה . פרץ היה קרוב לחוגים סוציאליסטיים . רבות מיצירותיו מוקדשות לתיאור מצוקת ההמונים , למגמות המרדניות בתוכם , למצבה העלוב של האישה היהודייה וכדומה . עם זאת העלה על נס את המאור שביהדות . בניגוד לסופרי "ה " השכלה , " בני הדור שקדם לו , שראו בחיי ישראל בגולה רק קנאות דתית , בערות וניוון , הבליט פרץ — לעתים עד כדי אידאליזציה — את טוהר יחסי המשפחה היהודית , את גילויי הגבורה הנפשית של היהודים , את העזרה ההדדית בקרבם וכדומה . בהערצה מיוחדת תיאר את "החסידות וביקש לגשר בינה ובין רעיונותיו . בעיניו היא היתה תנועה המונית , המשקפת את הכמיהה לשמחה , לעזרה הדדית ולאחווה . בסיפוריו ביקש לחשוף את יופיה הפנימי של החסידות ואת זוהר ערכיה האנושייס המוסריים .
אל הספר