פסיקתא ו י , י

סוג מסויים של "מדרשי אגדה , המורכבים מדרשות שלימות על עניינים מיוחדים , ובייחוד דרשות הקשורות בשבתות ובמועדים . דרשות אלה מוסבות על פסוקים מן התורה ומן "ההפטרה — פרקי נבואה המשלימים את הקריאה בתורה — הנקראים בבית הכנסת . הפסיקתות נקראות גם " מדרשי הפטרות " והן כתובות עברית . הקדומה בפסיקתות שבידינו היא " פסיקתא דרב כהנא . " סבורים שהיא מן המאה הו' או הז . ' חלק מן החומר המצוי בה בא גם ב " פסיקתא רבתי " = ) הגדולה ) שהיא מאוחרת יותר . " הדרשה הראשונה בה מתייחסת לפי עדות מתוכה עצמה לשנת . 847 ב " פסיקתא רבתי " כלולות גם דרשות מסוג חדש , המובאות כתשובה לשאלה בענייני "הלכה או "אגדה ופותחות במילים "ילמדנו רבינו . " התשובות בענייני הלכה כוללות בה תמיד חומר רב מן האגדה . "פסיקתא חדתא " = ) החדשה ) היא כינוי למדרש "לקח טוב " על התורה ועל חמש מגילות , שנתחבר בשנים 1107-1017 ולפי אופיו אינו פסיקתא .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור