חכמי יההלכה בתקופה שלאחר התלמוד , אשר פסקו — כלומר , קבעו את ההלכה — בשאלות שנשארו תלויות ועומדות , או שנתעוררו בתקופה מאוחרת יותר . הס העלו את פסקיהם על הכתב בקבצי הלכות יובשו"ת ( שאלות ותשובות . ( חיבורים אלה שימשו כספרי דינים , שעל פיהם נפסקת ההלכה בעם ישראל . הפוסקים הראשונים אחרי חתימת התלמוד היו הגאונים בבבל . הם הכריעו במחלוקות של האמוראים ואף הוסיפו תקנות משלהם . אחריהם באו חכמים וריכזו את ההכרעות שבתלמוד ושבדברי הגאונים בחיבורים , שהידועים בהם הס : "ספר השאילתות " לר' אחא משבחא , "הלכות גדולות " לר' שמען קיירא , "הלכות פסוקות " המיוחס לתלמידי ר' יהודאי גאון ועוד ספרים הרבה . ספרי הלכה מקיפים החלו להופיע במאה הי " א : הרי"ף , ר' יצחק אלפסי , סידר את ההלכות לפי מסכתות התלמוד . חיבורו , ששימש יסוד לפוסקים שבאו אחריו , כלול כמהדורות המורחבות של התלמוד הבבלי . _ הרמב " ם ( המאה הי " ב _) כתב את " משנה תורה " " ) הי " ד החזקה . (" זהו ספר בן י " ד חלקים המקיף את כל ההלכות , גם אותן שנוהגות בזמן הזה וגם אותן שאינן נוהגות אלא בזמן שבית המקדש קיים . ר' יעקב בן הרא " ש ( מאה י " ד ) ...
אל הספר