מצווה לפדות בן זכר בכור לאימו הישראלית , אפילו איננו בכור לאביו , שנאמר : "אך פדה תפדה את בכור האדם ... מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" ( במדבר יח , טו-טז . ( פודים את הבן מיד אחרי שלושים יום להיוולדו , בחמישה שקלי כסף הניתנים לכוהן . הטעם לכך כי כאשר מתו בכורי מצרים במכת בכורות ובכורי ישראל ניצלו ציווה ה' למשה : "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא" ( שמות יג , ב . ( כאשר חטאו ישראל בעגל לקח ה' "את הלווים תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל" ( במדבר ג , יב . ( ולפי שהם קודש ציווה לפדותם בכסף . אם אחד מן ההורים הוא כוהן או לוי אין פודים את הבן . הפידיון נערך בתוך סעודה של מצווה , ואז מברך האב "על _פידיון הבן " ו " שהחיינו . "
אל הספר