עשרה מגדולי ישראל שהוצאו להורג על "קידוש השם ועל למדם תורה ברבים . רובם נהרגו בימי גזירות אדריאנוס קיסר רומי לאחר כישלון מרד "בר כוכבא . ואלה הס : ר י ישמעאל כוהן גדול , רבן "שמעון בן גמליאל , "רבי עקיבא , רבי חנינא בן _תרדיון , רבי חוצפית המתורגמן , רבי אלעזר בן שמוע , רבי חנינא בן חנינאי , רבי ישבב הסופר , רבי יהודה בן דמא , רבי יהודה בן בבא . מבחינה היסטורית אין . עדויות לסיפור . מן התלמודים והמדרשים הקדומים אין ראייה שכל עשרת "התנאים הללו הוצאו להורג בזה אחר זה בגזירה אחת . רק מדרש מאוחר — "מדרש הרוגי מלכות" או "מדרש אלה אזכרה " מביא את הסיפור המקובל , כשהוא מאחד את הריגתם במסגרת אחת . לפי המדרש נמסרו העשרה להריגה כדי להיפרע מעשרת אחי יוסף שמכרוהו ולא נענשו עדיין . סיפור דבקותם של עשרת הרוגי מלכות בקיום התורה ולימודה , ותיאור העינויים שעינו אותם בעת הוצאתם להורג שימש יסוד לשני פיוטים . האחד " אלה אזכרה , " נאמר בעדות אשכנז לאחר "" סדר העבודה " ביום הכיפורים ( שם מחברו יהודה , ואיננו מזוהה . ( ואפילו במקומות שצימצמו הרבה באמירת פיוטים ביום הכיפורים , אומרים אותו . בעדות המזרח אומרים...
אל הספר