עשרה בטבת

"תענית ציבור שחלה ביום שהחל המצור על ירושלים , לפני חורבן בית ראשון : "בחודש העשירי בעשור לחודש בא נבוכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלים ויחן עליה ויבנו עליה דייק סביב , ותבוא העיר במצור " ( מלכים ב , כה , א-ב . ( ויחזקאל הנביא נצטווה : "כתוב לך את שם היום , את עצם היום הזה " ( כד , ב . ( והוא "צום העשירי " שבזכריה ( ח , יט . ( נוהגים ביום זה בכל הדינים של תענית ציבור ואומרים "סליחות המיוחדות לעניין היום . עשרה בטבת יכול לחול בימים א י ג י ד י ה י ו י , ולעולם הוא יחול בשבוע שקוראים בתורה פרשת "ויחי . " אם הוא חל ביום ו י צמים בו ביום ואין מקדימין אותו , שכן כתוב ביחזקאל "בעצם היום הזה . " בדור האחרון קבעה הרבנות הראשית את עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי " לחללי השואה . ביום זה אומרים המוני בית ישראל קדיש יתום לנשמתם של קרוביהם שנרצחו בידי הנאצים ויום מותם איננו ידוע .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור