( א ) העור שבקצה איבר הזכרות . את הערלה מסירים בשעת "ברית המילה : " ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם " ( בראשית יז , יא . ( ( ב ) פירות האילן בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו , והם אסורים אז באכילה ובהנאה : "וערלתם ערלתו את פריו , שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל" ( ויקרא יט , כג . ( דין זה נוהג גם בחוץ לארץ , ומצווה לבער ולכלות כל פרי שהוא ערלה . שלוש שנים שאמרו אינן שלוש שנים תמימות ; ראש השנה נחשב ראש השנה לערלה וכל שניטע ונקלט בקרקע שלושים יום לפני ראש השנה , נחשב לו שנה . כלומר , הואיל וסתם קליטה לכל האילנות היא שבועיים , אם נטע אדם אילן ארבעים וארבעה ימים לפני ראש השנה , כלתה לו בראש השנה שנה אחת . שכן שלושים יום בשנה חשובים שנה . ברם , בסוף שנה שלישית עליו להמתין באכילת תפירות עד _ ט " ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות . בשנה הרביעית מוגדרים חפירות _ כ " נטע רבעי " והס מותרים באכילה רק לפני ה י בירושלים , או בכל מקום לאחר פידיון בפרוטה . מן השנה החמישית ואילך שוב אין עוד הגבלה על הפירות . מסכת "ערלה " שבסדר "זרעים " עוסקת בפירוט בדיני ערלה . למסכת ג י פרקים , ויש לה • תו...
אל הספר