אחד מספרי הקבלה החשובים . שני שמות לספר — האחד "ספר הבהיר , " על שום המדרש לפסוק שבראשיתו : "ועתה לא ראו אור , בהיר הוא בשחקים " ( איוב לז , כא . ( השם האחר "מדרשו של ר י נחוניא בן הקנה " על שמו של תנא מתקופת חורבן הבית שהספר מיוחס לו . הספר נתחבר בימי הביניים , ככל הנראה בצרפת הדרומית במאה הי " ב , ויוחס לתקופת המשנה והתלמוד , כדוגמת ספרים אחרים בקבלה . מסתבר שהוא ספר הקבלה הראשון שהגיע לידינו . כתוב עברית וארמית במתכונת המדרשים מימי התנאים . סיגנונו קל ובהיר יותר מסיגנון ספרי הקבלה האחרים מאותה התקופה . מסייעת לכך גם חלוקתו לסעיפים קצרים . הנושאים הנדונים בו הם דרכי יצירת העולם , דמותם של העולמות העליונים , הרמזים הסודיים הגלומים באותיות האלף בית העברי , גילגול הנפשות וכל כיוצא באלה .
אל הספר