ראשוני היהודים הגיעו לספרד , ככל הנראה , כבר בימי האימפריה הרומית . הקהילות התגבשו וגדלו במהרה בתנאים נוחים יחסית . הניסיון הראשון להפריד בין היהודים והנוצרים החדשים של חצי האי היה תקנון ועידת אלווירה , ( 305 ) שאסר על היהודים והנוצרים להשתכן או לאכול יחד . עם נפילת האימפריה והשתלטותם של הוויזיגותים על ספרד , חל שינוי במעמדם של היהודים . בשנת 589 המיר המלך הוויזיגותי את דתו והיה לקתולי ; בעקבותיו חוייבו גם שאר הנתינים להמיר את דתם , ואת היהודים החלו ; לדכא . מצבם הוחמר כשעלה המלך סיסבוט לשלטון , וב 613 כפה עליהם המרה או גירוש . אלפי יהודים עזבו את ספרד , ואחרים התנצרו . התקנון הזה הוסיף להתקיים , אך בשל חולשתו של השלטון הוויזיגותי , היתה תלויה הוצאתו לפועל בשליטים השונים ובאצולה . כאשר כבשו המוסלמים את ספרד מידי הוויזיגותים בשנת , 711 לא היו בה קהילות יהודיות גלויות , אך היו יהודים רבים , שדבקו ביהדותם בסתר , והם קידמו את המוסלמים בברכו .. המוסלמים מסרו בידי סוחרים יהודים מבצרים לשמירה בתוך ערים רבות , תפקיד שבו המשיכו לשאת גם לאחר חזרתם של הנוצרים . תחת שלטונם הסובלני של בית אומאיה ...
אל הספר