קפיףת ד,עקר

_לספירת ארבעים ותשעה הימים שמן היום השני של "פסח ועד חג השבועות . במוצאי החג הראשון של פסח היו מניפים את העומר במקדש . "ומצווה מן • התורה : "וספרתם לכס ממחרת השבת , מיום הביאכם את עומר התנופה , שבע שבתות תמימות תהיינה . עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום " ( ויקרא כג , טו-טז . _( במצווה זו חייב כל אדם בישראל , שלא כמצווה של ספירת שנות שמיטה "ויובל , החלה על בית הדין בלבד . ספירת העומר נוהגת גם לאחר החורבן , אף על פי שבטלה הבאת העומר . סופרים את העומר מדי ערב לאחר תפילת ערבית . מברכים ... " אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ספירת העומר , " ואומרים את היום ואת השבוע לעומר , שמצווה למנות ימים ומצווה למנות גם את השבועות . בעדות אשכנז מונים בדרך טו "היום שישה ועשרים יום שהם שלושה שבועות וחמישה ימים בעומר . " בעדות המזרח אומרים : "היום שישה ועשרים יום בעומר , שהם שלושה שבועות וחמישה ימים . " יהודי תימן סופרים כפי מסורת הגאונים וכך בסידור _ רס " ג . "האידנא עשרין ושתא יומי בעומרא דאינון תלתא שבועי וחמישה יומי . " טעמים שונים ניתנו בספירת העומר . _ הרמב " ם רואה בספירה המחשת הקשר שבין יצי...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור