עיר בדרום בבל , שהיתה בה -ישיבה נודעת . סורא ישבה באיזור חקלאי פורה . האיכרים , ובהם גס חכמי "התורה , עסקו בחקלאות אינטנסיבית עם שהם מנצלים את מי הפרת להשקייה . סורא הפכה למרכז של תורה רק בזמן מאוחר יחסית , בשנת , 219 בימי רב . רב הקים בה ישיבה , שבה למדו מאות תלמידים , והקים בה בית דין . כך הפכה סורא לאחד משני מרכזי התורה החשובים שבבבל . במות רב ירדה מדרגתה ועלתה חשיבותה של "נהרדעא . בשנת 254 שוב חזרה למעמד בכורה כשעמד בראשה רב הונא . ברם בסוף המאה היתח ישיבת "פומבדיתא למרכז . רציפותה של הישיבה לא פסקה אולם רק בימי רב אשי ( 427-367 ) חזרה לעמוד בראש . רב אשי הרחיב את גבולה והעתיק את מקומה למתא מחסיא הסמוכה . לאחר מותו של רב אשי ירדה מגדולתה . במאה העשירית עברה הישיבה — שמעתה נותר לה רק שמה — לבגדאד . כשעמד בראשה רב "סעדיה גאון ( 942-928 ) דרך כוכבה . "ראש הישיבה האחרון שלה היה -הגאון ר' שמואל בן חפני .
אל הספר