נס

מעשה שלא בדרך הטבע הרגיל ; ישועה והצלה בעזרת אלוהים . מטבע הלשון " נס " מקובל בלשון חכמים ואילו במקרא הוא קרוי "אות " או "מופת . " ביסוד ההכרה בנס טבועה האמונה שבורא עולם עומד מעל לחוקי הטבע . הוא הוא שקבע אותם ובכוחו לשנותם לשם קביעת מהלכי ההיסטוריה או כדי להושיע אדם או להענישו . כן טבועה בנס גם האמונה בהשגחה המתמדת של הבורא על עולמו . הדגשת הנס במקרא , הרצוף בסיפור מעשי ניסים , הוא לגבי מגמתו ונסיבותיו , שכן אין בין מעשה נס לעצם מעשה בריאת העולם ומהלכו "הטבעי " ולא כלום . _ חז"ל קשרו את הנס בנבואה , משפסקה הנבואה תמו גם ניסים גלויים בישראל . הגיסים של פורים וחנוכה , דרך משל , היו ניסים נסתרים , שבראייה שטחית הם נראים כמהלך הסטורי רגיל של הדברים . האמורא אביי אמר שהדורות האחרונים אינם ראויים שייעשו להם ניסים "לפי שאין מוסרים נפשם על קידוש ה " ' ( ברכות כ ע " א . ( • בתלמודים "ובמדרשים מסופר על הרבה מעשי ניסים שנעשו על ידי יחידי סגולה או למענם . כך חוני המעגל , חנינא בן דוסא , רבי יהושע בן לוי , רבי שמעון בר יוחאי , פנחס בן יאיר . חכמים הזהירו ש " אין סומכין על הנס , " וכן אמרו שאין...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור