תוארם העברי של ראשי היהודים בארצות השילטון המוסלמי , ובעיקר במצרים , בספרד ובתורכיה . בערבית נקראו "ראיס אל יהוד , " כלומר ראש היהודים . הנגיד נהנה מאוטונומיה דתית ומשפטית מסויימת , בדומה "לראש הגולה בבבל . מעמד הנגידים היה חזק במיוחד במצרים , הנגיד היה מופקד על קיום חוקי ההגבלה השונים ועל עריכת רשימות משלמי מס הגולגולת . תחת פיקוחו היו גם ענייני הדת של הציבור , לרבות דיני אישות , כגון נישואין וגירושין , ואף היה ממנה רבנים . היו בידיו גם סמכויות רחבות להטיל עונשים , חוץ מעונש מוות . לפי המסורת הובא הנגיד הראשון למצרים בשנת . 985 הוא היה ממשפחת ראשי הגולה בבבל , והללו היו , כידוע , מזרע בית דוד . הנגידים הידועים במצרים הם רבי מבורך הנגיד , ( 1110-1080 ) שהיה גם רופא של החיליפה המצרי ; ר י אברהם בנו של "הרמב " ם , ור י יהושע נכדו של הרמב " ם ( המאה הי " ג . ( למעשה בטלה הנגידות במצרים עם סיפוחה לתורכיה בשנת , 1517 וסמכויותיה עברו לרבנים . רשמית ביטל מושל מצרים את התואר "נגיד" בשנת , 1556 בעקבות המחלוקת בין הנגיד רבי יעקב בן חיים לבין הרב הראשי ר י בצלאל אשכנזי . בספרד בלטה דמותו של ר י "...
אל הספר