(ר(' משה בן מימון (רמב"ם)

. 1204-1138 מגדולי הרוח של היהדות . נולד בקורדובה שבספרד לאביו ר' מימון , שהיה דיין בעיר . בהיותו בן י " א עזבו אביו וביתו את ספרד , עקב גזירות _"אלמןחדון " ( מוסלמים קנאים שחדרו מצפון אפריקה לספרד והביאו חורבן על ישוביה היהודיים . ( כל שנות נעוריו של הרמב " ם עברו עליו בנדודים ובבריחה מפני הקנאים המוסלמים . בהיותו בן כ " ח השתקעה המשפחה בפאס , שבאפריקה הצפונית . הוא למד תורה מפי אביו , שהיה מתלמידי תלמידיו של ר' יצחק _ אלפאסי ( רי " ף , ( ורכש לעצמו בקיאות עצומה בכל מקצועות התורה , אף רכש השכלה כללית רחבה בהכירו את ספרי המדעים והפילוסופייה הערביים . השתלם ברפואה . כשגברה יד הקנאים בפאס , ברחה משפחתו והגיעה לארץ ישראל . הרמב"ם ביקר בארץ ומצאה חריבה . משלא יכול להשתקע בה ירד בשנת 1168 למצרים . היה לנגיד היהודים וקבע את סדרי הקהילות במצרים . השיב תשובות לשואליו ועסק בתורה ובכתיבה , עם שהיה רופא המלך . הרמב " ם ביקש להקיף בחיבוריו את דיניה ומצוותיה של היהדות ואת מיכלול בעיותיה העקרוניות בשיטתיות מדעית מובהקת ובסדר מופתי . בחיבורו הגדול — היחיד שכתבו בעברית — "משנה תורה" או "יד החזקה " סיכ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור