עדות כתובה ראשונה להימצאות יהודים במרוקו מצוייה בכתובות על גבי מצבות מן המאה הב י לסה " נ . במרוקו , כבשאר מדינות המגרב , היתה השפעה יהודית בולטת ; מספר היהודים ומספר תושבי המקום שהתגיירו היה , ככל הנראה , רב וכך גם כוחם , אולם הביזאנטים היפלו אותם לרעה . עם הכיבוש הערבי היו לבני חסות והותר להם להתיישב נערים החדשות . כתוצאה מרדיפת יהודי ספרד בידי המלכים הוויזיגותים , התיישבו עד שנת 693 אלפים מהם באפריקה . תקופת הפריחה הרוחנית והאינטלקטואלית של יהודי מרוקו היתה תחת שלטון האידריסים ויורשיהם . במאה הי"א היה בפאס , הבירה החדשה , רוב יהודי . בשנת 1033 נפלה פאס בידי שיח י ברברי שהחריבה , על הרובע היהודי שבה , והרג ביהודים . אך לא היה בפורענות זו , כפי שלא היה באלה שקדמו לה או שבאו אחריה , כדי להפסיק את פעילות היהודים . בתקופה זאת חיו חכמי פאס פונים בשאלות ההלכה "לגאוני בבל . כמה מחשובי המלומדים היהודים של פאס עברו לספרד והיו ממייסדי מרכז הלימוד שם . באותה תקופה קמה במערב המגרב תנועה דתית צבאית וחברתית " אלמראבטון " — קבוצות דתיות שהתאחדו להגנת האיסלאם מחוץ ומבית . מנהיגם , יוסף אבן תאשפין , ...
אל הספר