בריכת מים , שיש בה לפחות ארבעים סאה מים בלתי שאובים 480 ) ליטר בקירוב . ( המקווה משמש לטבילה כדי להיטהר מטומאה . מצוות הטבילה במקווה היא מן -התורה ( ויקרא יא , לו ועוד , ( ופרטיה מתלבנים במסכת מקוואות שבסדר טהרות . מבחינה הלכתית הפשוט ביותר הוא לנצל מעיין , ים , נהר או מאגר טבעי של מי גשמים כמקווה טהרה . ואמנם הזב הטובל לטהרתו חייב לטבול במי מעיין . אולם על הרוב בנויים המקוואות בתוך תחומי יישוב בנוי . כאן מתעוררת הבעייה להשיג מיס שאינם שאובים בידי אדם . לשם השגתם נוהגים לנקז את מי הגשמים מן המרזבים שבגגות . כן מותר להשתמש למקווה במי שלג או קרח שהפשירו . אלא שעדיין לא די בכמויות אלה כדי למלא מקווה גדול שיהיה נוח לטבילה . על קושי זה מתגברים בהוספת מיס שאובים — כלומר מי ברז — לאותם ארבעים סאה ראשונים שיל מים בלתי שאובים . בימינו משמש המקווה בעיקר את הנשים הבאות ליטהר מנידתן , וכן נוכרים הבאים להתגייר . אף נהוג -שסופר סת " ם טובל במקווה לפני שהוא כותב את שם ה . ' יש רבים המקפידים לטבול במקווה בערבי שבתות וחגים , ובמיוחד לפני -הימים הנוראים . ויש שטובלים מדי יום ביומו . כן טובלים במקווה כלי...
אל הספר