מנורה

משה נצטווה לעשות מנורה בת שבעה קנים למשכן ( שמות כה , לא-מ . ( מעשה המנורה בידי בצלאל בן אורי מתואר בתורה ( שמות לז , יז-כד ) ובגמרא ( מנחות כח ע " ב . ( המנורה היתה עשויה מקשה אחת . הקנה המרכזי שלה ניצב על בסיס בן שלוש רגליים וממנו יצאו שלושה קנים לכל צד . כל קנה היה מקושט שלוש פעמים ב " כפתור ופרח . " לפי ציורים עתיקים של מנורות היתה צורת המנורה חיקוי לצורת צמח המרווה . מדי ערב היו הכוהנים ממלאים שמן זית בנרות כדי שידלקו עד הבוקר ( שמות כז , כ-כא , ( ולדעת _ הרמב " ם גם מן הבוקר עד הערב . לפי המסורת היו במקדש שלמה עשר מנורות נוספות על מנורת הזהב המקורית ( מלכים א ז , מט . ( עם חורבן • הבית הראשון נהרסו כולן . במקדש השני היתה מנורה אחת . אותה מנורה החרימו היוונים בימי אנטיוכוס אפי _$ נס ולאחר הניצחון החזירוה החשמונאים מידי היוונים וטיהרוה . כשנחרב בית שני לקח טיטוס את המנורה עם יתר כלי המקדש והציגם לראווה בתהלוכת הניצחון ברומא . המנורה מתוארת בתבליט שבשער טיטוס , אך נראה שצורתה אינה תואמת את צורת המנורה המקורית . המנורה כבר שימשה בזמן הקדום סמל יהודי מובהק , כמו שמעידיכ ציורים על ג...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור