מי שנולד מזיווג האסור מן "התורה משום ערווה , ואשר העונש על זיווג זה הוא מיתה או כרת בידי שמיים . על הממזר נאמר : "לא יבוא ממזר בקהל ה י , גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה " י ( דברים כג , ג . ( כלומר , אסור לממזר או לממזרת ולצאצאיהם לשאת ישראלים , אך הם מותרים בממזרים או בגרים . לגבי כל שאר עניינים נחשב הממזר ליהודי גמור , עד שאמרו כי "ממזר תלמיד חכם , קודם "לכוהן גדול עם הארץ " ( הוריות יג ע " א . ( עוד אמרו : "רוב ממזרים פיקחים " ( ירושלמי קידושין ד , יא , ( ובלשון הפולקלור העממי מקובל לכנות אדם ערמומי ושנון בשם "ממזר . " חכמים היו מודעים לסבלו של הממזר הסובל על חטא שחטאו מולידיו . וכך הם דרשו את הפסוק בקהלת : "ושבתי אני ואראה ... דמעת העשוקים ואין להם מנחם " — אלו הממזרים , שהם עשוקים בגלל חטא הוריהם . לפיכך הם באים "לעולם הבא .
אל הספר