עד גלות בבל לא היו נהוגים בישראל וביהודה מטבעות . המטבע מופיע לראשונה באסיה הקטנה במאה השישית לפני סה " נ . לצורך מיקח וממכר היו שוקלים זהב או כסף , או שהיו י שים במטילי מתכת בעלי משקל קבוע . אחרי שיבת ציון נפוץ השימו _^ . טבעות פרס ויוון גם ביהודה , ומלך פרס אף התיר לרשות הירושלמית לטבוע מטבעות כסף לפי המתכונת היוונית . בחפירות שונות בארץ נמצאו מטבעות של פחוות יהודה מן המאות ה י וד י לפני סה " נ הנושאות את הכתובת "יהד " — שמה הארמי של יהודה . בתקופת השילטון היווני נשללה מיהודה הזכות לטבוע מטבעות . היא חודשה רק על ידי "החשמונאים עם השגת העצמאות המדינית . מטבעות החשמונאים לא היו עוד חיקוי למטבעות יוון — ובייחוד לא למטבעות אתונה — אלא עשויות סמלים וקישוטים יהודיים לאומיים . בית "הורדוס שהתנכר לרוח היהדות טבע מטבעות במתכונת השליטים הנוכריים ועובדי האלילים של האיזור ללא כתובת יהודית כלשהי . רק בימי המרד הגדול ברומא 74-66 ) לסה " נ ) ובימי מרד -בר כוכבא שוב טבעו השילטונות היהודיים מטבעות עם סמלים יהודיים לאומיים . רבים מן הסמלים שעל המטבעות הקדומים כגון עלי הגפן , אשכול ענבים , תמר וכדומה ...
אל הספר