הכפרים העבריים הראשונים בארץ ישראל " ) קולוניות , (" שהוקמו בשנים . 1908-1878 הכינוי "מושבות , " ובמידה מסויימת גם המבנה החברתי והכלכלי שלהן , יסודו בכפרים היהודיים שהוקמו בדרום רוסיה בשנות השמונים של המאה שעברה . אם המושבות , פתח תקווה , קמה בשנת 1878 על ידי יוצאי היישוב הישן מירושלים . _ראשון לציון , זכרון יעקב וראש פינה נוסדו בשנת 1882 על ידי עולים ממזרח אירופה . מתיישבי הכפרים הללו , או המושבות הוקמו על בסיס הקניין הפרטי . כל המשק ( לרבות הקרקע ) היה קניינו של בעליו — האיכר — והוא היה רשאי לעבדו כראות עיניו . תקופת התבססותן של המושבות היתה ממושכת ורבת לבטים : תנאי ההתיישבות והחקלאות בארץ טרם נחקרו אז ; המוסדות המיישבים היו חסרי ניסיון ; כבישים ומסילות ברזל כמעט שלא היו , ובעיות שיווק התוצרת החקלאית היו חמורות הן מבחינת התחבורה והן מחוסר צרכנים . הכבידו גם תנאי הביטחון . כדרך שנהגו לכנותם — איכרי המושבות — פתחו שלב חדש בתולדות העליות לארץ , שסימנו המיוחד היה מעבר לחקלאות . הם היו המגשימים הראשונים של רעיונות התחייה הלאומית והחלוצים הראשונים לחקלאות ולחיי כפר . עלייתם נקראה "העלייה ה...
אל הספר