המסכת האחת עשרה בסדר מו , בת ג י פרקים . יש לה "תלמוד "בבלי "וירושלמי "ותוספתא . בספר ויקרא ( כג , לז ) נאמר : "אלה מועדי ה י אשר תקראו אתם מקראי קדש , להקריב אשה לה י עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו . " מכתוב זה למדו חכמים שגם הימים שבין יום טוב ראשון ויום טוב אחרון של "פסח "וסוכות הם בכלל מקרא קודש , ויש לנהוג בהם קצת מנהגי יום טוב , והם אף אסורים בחלק מן המלאכות . העיקרון הוא שכל מלאכת דבר האבד , כלומר כל מלאכה שאם לא תיעשה "בחול המועד תהא אבודה , מותר לעשותה , ובלבד שלא יהיה בעשייתה טורח גדול . מסכת מועד קטן עוסקת בדיני חול המועד , מה מותר ומה אסור לעשות . היא מתנה את המותר לעשות בכך , שאדם לא ידחה את מה שיכול היה לעשות לפני החג לחג עצמו . הפרק השלישי עוסק בהלכות המועד בענייני גילוח , כיבוס בגדים , כתיבה ואבלות וכל הנלווה לה . ולפי שנתרכזו במסכת זו "במשנה , ובייחוד בגמרא , ענייני אבלות והלכותיהם , לפיכך מותר לאבל , שאסור לו ללמוד תורה , ללמוד במסכת זו . והוא הדין בתשעה באב , שגם בו אסור ללמוד תורה .
אל הספר