העדויות הקדומות לחלקה הנכבד של המוסיקה בחיי עם ישראל הן במקרא . בין אבות האומנויות בעולם נזכר יובל בן למך כ " אבי כל תפש כנור ועוגב" ( בראשית ד , כא . ( את שירי העלילה הקדומים ביצעו אולי בדרך של שירת מקהלות או יחיד ומקהלה שהתחלפו לסירוגין ( מענה ) והמנגינות עוצבו , כנראה , לפי ההטעמות של המילים בפסוקים . כלי נגינה רבים מוזכרים במקרא . בספרים הקדומים מוזכרים "שופר , קרן , חצוצרה ותוף בהקשרים של פולחן או של מלחמה ( כגון שמות יט , טז-יט ; כ , יחי , יהושע ו ועוד , ( נבל , כינור , חליל ואף תוף נזכרים בהקשר של נבואה ( שמואל א י , ה ) ודוד מנגן בכינור לרפא את רוחו הרעה של שאול ( שמואל ב ו , ה . ( בספר דברי הימים מתוארים סדרי המוסיקה הפולחנית במקדש ( דברי הימים א טו , טז-כד ועוד ) שהיו מופקדים בידי הכוהנים והלוויים . בהקשר זה נזכרים שופר וחצוצרות , מצילתים , כינורות ונבלים . שמות הנזכרים במזמורי "תהילים , כגון נחילות , שמינית , גיתית , שושנים ומחלת , קשורים כנראה בנגינה ואפשר שמציינים כלי נגינה או סוגי זמר . סדרי הפולחן בימי "בית שני , לרבות הנגינה מתוארים "במשנה "ובברייתא ( שקלים ה , א ; סוכה...
אל הספר