מדרש

מדרש שהמדרשים הללו הם המקור להלכה ויש שסבורים — ובראשם _ הרמב"ם — שאין לראות בהם מקור להלכה . לדידם היתה ההלכה מקובלת מדור דור והמדרש אינו אלא מעין אסמכתא , דרך של קישור בין המקרא הידוע לכל , לבין ההלכה המסורה בעל פה מאיש לאיש . מדרשי האגדה מקורם קדום . על עזרא שחי בזמן חתימת הנבואה נאמר ( עזרא ז , י ) "כי עזרא הכין לבבו לדרוש לתורת ה י ולעשות , וללמד בישראל חוק ומשפט . " עזרא מיסד את קריאת התורה ואת מספר הקרואים העולים . אף "נהגו מימות עזרא שיהא מתורגמן מתרגם לעס מה שהקורא קורא בתורה , כדי שיבינו עניין הדברים " ( רמב " ם הלכות תפילה יב . ( וכל תרגום הריהו גם פירוש . בצד קריאת התורה היו מתכנסין בשבתות להאזין לדרשה . ויש סברה כי העובדה שבארץ ישראל סיימו את קריאת התורה כל שלוש שנים נעוצה בכך , שקיצרו בקריאה בבית הכנסת כדי ליתן יותר זמן לדרשה . למדרשים השונים תבניות סטריאוטיפיות . סוגי מדרשים שונים מאפיינת הפתיחה שלהם . יש מדרשים הפותחים בשאלה שבהלכה : "ילמדנו רבנו" ומיד באה התשובה הפותחת ב"כך שנו רבותינו" ומכאן מגיע הדורש בדרך מתוחכמת תוך דיון הלכתי אל נושאה של דרשתו . יש שהדרשן פותח בכ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור