נ^גלת תענית

רשימה רשי ארוכה של כל הימים המיוחדים שנקבעו במשך הדורות , הן כימים של שמחה שאסור להתאבל , לצום ולהספיד בהם , והן רשימה של ימי צומות . חכמי הדורות קבעו שורה של ימי מועד ואבל . עדיין מקיימים כיום את חנוכה ופורים שהם "מדברי סופרים , " כלומר תקנת חכמים , והוא הדין בימי הצום תשעה באב , שבעה עשר בתמוז , "צום גדליה ועשרה בטבת , שכבר מוזכרים בספר "זכריה . הדבר נובע מכוח שנתנה התורה לחכמים , לקבוע חוקים ומשפטים לעם ישראל . " מגילת תענית " היא הרישום הראשון של יתורה שבעל פה . היא נערכה בשלהי "בית שני , נזכרת בתלמוד אך אינה כלולה בו , והריהי מעין "• ברייתא . " לאחר חורבן בית שני , בייחוד במאה השניה לסח " נ , קבעו חכמים כי אי אפשר עוד להתמיד בשמירת ימי זיכרון אלה , ובטלה מגילת תענית . המגילה כתובה יארמית , הלשון שהיתה שגורה באותם הימים בפי העם .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור