לשון יהודית ספרדית ( ספאניולית ) המדוברת בפי צאצאי היהודים מספרד . עיקרה ניב ספרדי מימי הביניים מעורבב במלים ובביטויים עבריים , וכן ביסודות של לשונות מושבם של מגורשי ספרד . הגולים התפזרו לאזורים שונים : צפון אפריקה , ארצות הבלקאן , תורכיה , המזרח התיכון , ובזמן החדש גם יבשת אמריקה . בכל תפוצה התפתח ניב שונה שהושפע מלשון הסביבה , ורק בתרגומי "המקרא ובתפילה נשתמרה הלשון המקורית . עוד לפני הגירוש היתה קיימת בספרד מסורת תרגום , ובמאה חט " ז תורגמו מחדש ללאדינו ספרי המקרא וכן ספרי "הלכה "ומוסר , "תפילות • ופיוטים . החל במאה הי " ח הופיעה ספרות מקורית בלאדינו , שעסקה בתחום התורני — ראש לה המאסף "מעם לועז " — ובשירה . במאה הי " ט תורגמו לראשונה ללאדינו יצירות מן הספרות העולמית , העברית ואף האידית , ויצאו לאור ראשוני העיתונים . עד אמצע המאה הכ י יצאו לאור יותר משמונים עיתונים וכתבי עת בלאדינו . היהודים נהגו לכתוב לאדינו באותיות עבריות , אך לקראת הזמן החדש גבר השימוש באותיות לאטיניות , בעיקר בעיתונות . לפני השואה שימשו ארצות הבלקאן , ובעיקר העיר סאלוניקי , מרכז לתרבות הלאדינו . מאז עלו רבים מדו...
אל הספר