כרובים

במקרא מכונים כך יצורים שמימיים . הם נזכרים לראשונה בסיפור של גירוש האדם "מגן עדן : "ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים " ( בראשית ג כד . ( מקור השם אינו ברור והוא הדין במהותם ובצורתם של הכרובים , לבד מזה שהם מתוארים כבעלי כנפיים . מעל "ארון הברית שבמשכן הוצבו שני כרובי זהב "פורשי כנפיים מלמעלה סוככים בכנפיהם " ( שמות כה , יח—כ . ( במקדש שבנה שלמה ניצבו על הרצפה שני כרובים ענקיים , שנעשו מעצי שמן מצופים זהב , עשר אמות קומתם ועשר אמות כנפיהם סוככים מקיר אל קיר ( מלכים א ו , כג—כח . ( במקומות אחרים במקרא מתוארים הכרובים כמקום מושבו או במרכבתו של הבורא ( שמואל ב כב , יא ; יחזקאל פרק י ועוד . ( "בבית המקדש השני לא היו כרובים , לפי שאלה נגנזו בסוף תקופת "הבית הראשון . במקומם צויירו כרובים על הקיר ( יומא נד ע " א . (  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור