כפרות

מנהג קדום בקצת עדות בישראל ליטול בערב יום הכיפורים תרנגול לגבר ותרנגולת לאשה , והוא הנקרא כפרה . נוטלים את הכפרה ביד ימין מקיפים אותה מעל לראש ואומרים : "זה חליפתי זה תמורתי , זה כפרתי , זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום . " את התרנגול שוחטים ונהגו לתת אותו לעניים . מקור המנהג הוא ככל הנראה בזכר שהיו עושים לשעיר , שהכוהן הגדול התוודה עליו את כל עוונות בני ישראל , והשעיר נשא אותם לארץ גזירה . אולם כדי שלא ייראה כמקריב קודשים מחוץ לבית המקדש השתמשו בתרנגול שאינו ראוי להקרבה . בבבל נהגו ליטול לכפרה צמחים וזרעונים ומקיפים אותם סביב הראש , לאחר מכן היו משליכים אותם לנהר , רמז לפסוק "תשליך במצולות ים כל חטאתם " מעין מנהג התשליך שלנו ושבת פא ע " ב האי פרפיסא ורש " י על אתר . ( המנהג פשט מבבל לספרד , לצרפת , לאשכנז ולשאר תפוצות ישראל . כמה מגדולי חכמי ישראל , כמו הרשב " א , _ הרמב"ן ור י יוסף יקארו , התנגדו למנהג זה , משום שראו בי אמונה תפלה ו " דרכי האמורי " ו " מנהג שטות , " אך הוא נתקבל בהרבה תפוצות ישראל . יש שנוטלים סכום כסף במקום התרנגול ומשנים את נוסח האמירה ... "...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור