יהודים התיישבו בכורדיסטאן עוד בתקופה קדומה . על פי מסורתם , הם צאצאי עשרת השבטים מתקופת גלות אשור . בימי הבית השני נוסדה באיזור זה ממלכת חדיב , שהתגיירה , במחצית המאה הראשונה , על מלכה ותושביה . חתימותיהם של יהודים נמצאו על כתב כניעה של העיר דאביל מהמאה הז י . ב 1170 מצא בנימין מטודלה בכורדיסטאן יותר מ 100 קהילות , ובאותה המאה ידוע לנו על שתי תנועות משיחיות שקמו סמוך לעיר עמדיה . אין בידינו מידע על היהודים במאות הי " ג עד הט " ו . מראשית המאה הט " ז פרחו חיי התרבות היהודיים , ונמצאו בקרבם רבנים ופייטנים . רובם חיו בכורדיסטאן העיראקית ומיעוטם בחבלים הכורדיים של תורכיה , של פרס ושל סוריה . האוכלוסייה המקומית רדפה את היהודים , אולם הם השתעבדו לראשי השבטים המקומיים , ובתמורה לכך פרשו חללו את חסותם על היהודים . מצבם הכלכלי היה דחוק ; העירוניים שבהם עסקו במסחר זעיר והיו בעלי מלאכה ופועלים . יהודי כורדיסטאן שמרו על שרידי מסורות בבל מתקופת התלמוד והגאונים , אולם קלטו גם הרבה מן ההווי הנוצרי והמוסלמי שמסביבם . לשונם היא "לשון תרגום " — ארמית שנתערבבו בה פרסית , תורכית , כורדית , ערבית וע...
אל הספר