יום טוב

כינוי כללי לכל אחד מן החגים . בתורה נזכרו שבעה ימים טובים , ואלה הם : ראשון ושביעי של "פסח , "שבועות " , ראש השנה , "יום הכיפורים , א י "בסוכות " ושמיני עצרת . בגולה הוסיפו לכל חג , לבד מיום הכיפורים , ייום טוב שני של גלויות , משום ספק שהיה ליהודים הרחוקים מירושלים במועד "קידוש החודש , ועקב כך — גם במועדו הנכון של החג . גם בארץ ישראל הוסיפו יום שני לראש השנה . בדומה "לשבת אסור יום טוב במלאכה , אך לעומת השבת , הותרו לעשות בו מלאכות לצורך אוכל נפש , כגון בישול ואפייה , כדי שיוכלו ליהנות ממאכלים טריים . לכבוד יום טוב מדליקים נרות ומברכים עליהם "להדליק נר של יום טוב " ו " שהחיינו . " תפילות "העמידה ביום טוב שונות מאלה של שבתות וימות החול . הוא הדין בקריאת "התורה "ובהפטרה המיוחדת לכל חג וחג . מצווה לשמוח ביום טוב כמו שכתוב "ושמחת בחגך " ( דברים טז , יד . ( ואומרת "הגמרא . "חייב אדם לשמח בני ביתו ברגל , שנאמר : ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך וכו י . במה משמחם ! אנשים — ביין , נשים — בבגדים " ( פסחים קט ע " א . ( מאידך גיסא אסור יום טוב באבל , בבכי ובמספד . כן אסור להתענות ביום טוב .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור