ציון ההשתייכות של אדם למשפחה או לשבט וקשרו אליהם . במקרא נזכר ספר יוחסין פעם אחת בלבד כשהוא מפורש בשם זה : "ואמצא את ספר היחש " ( נחמיה ז , ה . ( ואולם במקומות רבים מרומז אליו מבלי שהוא נזכר בשמו . לייחוסו של אדם נודעה חשיבות עוד בימים קדומים , ברם כגורם ראשון במעלה החלה ההתייחסות לתפוש את מקומה רק בימי "שיבת ציון . בשוב הגולים מבבל חייבים היו להביא את ספר היחס שלהם , ובייחוד • הכוהנים _ והלוויים . שכן עתה עמדו לחדש את הפולחן "בבית המקדש ורק כוהנים ולוויים בלתי פגומים בייחוסם רשאים היו לשרת בקודש . "ומן הכהנים בני חביה ... אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא , ויגאלו מן הכהונה" ( נחמיה ז , סג-סד . ( "במשנה ( קידושין ד , א ) מצינו : "עשרה יוחסין עלו מבבל ( כלומר עשר מיני משפחות שייחוסיהן היו ידועים : ( כהני , לויי , ישראלי וכו י . " במגילות יוחסין אף היו מצויינים פגמי משפחה ופסולי חיתון , אך אלה נגנזו לימים , כדי שלא להוציא לעז על משפחות . מסורות יוחסין נשמרו בישראל במשך כל הדורות והייחוס היה פרט נחשב עד מאוד בבוא משפחות בקשרי נישואין . בדורות האחרונים אף התפתחה ספרות גיניאלוגית עשירה של מש...
אל הספר