(רבן) יוחנן בן זכאי

מגדולי התנאים . מנהיגו של היישוב בשנים הראשונות אחרי חורבן בית שני ומקים המרכז הדתי ביבנה . ( 80-70 ) רבן יוחנן בן זכאי היה תלמידו הצעיר של הילל , שקרא עליו : "אב לחכמה ואב לדורות . " מראשי החכמים בבית דינו של רבן גמליאל הזקן . פעל נגד המגמה "הצדוקית בקרב הכהונה הגדולה , והביא להעלאת מספר הכוהנים • הפרושים "בבית המקדש . התמסר להפצת התורה בתחומי ההלכה , האגדה והמוסר , ועסק גם בחכמת הנסתר . בימי המרד הגדול ( 73-66 ) התנגד לקנאים הבלתי שקולים . הוא צידד בשלום ובהבנה עם הרומאים , אך דעתו נדחתה . משהתייאש מהגנת ירושלים הנצורה , שהשתוללה בה באותה שעה מלחמת אחים _ושילטון לאומי מוסמך חדל מלהתקיים בה , הוצא על ידי תלמידיו בעורמה ( בארון קבורה ) מן העיר וקיבל את הסכמת הרומאים להתיישב ביבנה . אחר החורבן הקים בה מרכז רוחני חדש לאומה . הוא תיקן תקנות שונות שתכליתן היתה המשך קיומו של עם ישראל ותורתו חרף חורבן בית המקדש . הוא העתיק את מרכז הכובד של היהדות מן הפולחן במקדש אל לימוד התורה ואל גמילות חסדים . הכשיר את הקרקע לשיקום "הסנהדרין כשבראשה רבן גמליאל . רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי התורה ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור