באירופה כונו כך יהודים שקיבלו מאת השילטונות כתב חסות לאחר שהעלו בעבור זאת מס מיוחד . מעמדם של יהודי החסות לא היה שווה . היו שמעמד זה היקנה להם זכויות והיו שהמלכים ראו אותם כעבדים . היו אף יהודי חסות במעמד של נסבלים . בגרמניה נחלקו היהודים מאז שנת 1750 על פי ספר תקנות שיסד פרידריך הגדול , לשני מעמדות עיקריים : יהודי חסות ויהודים נסבלים . יהודי החסות עצמם נחלקו לשני סוגים — כאלה שלא היו מוגבלים במקומות מגוריהם ובמשלח ידס ואחרים שחלו עליהם הגבלות . בעלי אומנויות חופשיות כגון רופאים , ציירים , וכיוצא באלה היו יהודי חסות שלא מן המניין . כלי הקודש — רבנים , חזנים , שוחטים וכיוצא בהם — נחשבו ליהודים נסבלים . מעמד החסות ודרגתו עברו בירושה מהורים לבניהם . במדינות האיסלאם נחשבים כל הזרים — כולל היהודים — בני חסות . לגביהם קיימת חקיקה הלכתית איסלאמית , אחידה פחות או יותר . זו קובעת בפירוט את מעמדם , את חובותיהם ואת זכויותיהם של "בני החסות " ( אהל אל ד י מה . (
אל הספר