דת משה וישראל . תודעתם הלאומית הרוחנית של היהודים , הקשורה ומשולבת — תכופות עד זהות גמורה — עם דתם ותרבותם . יסודה ושורשה של דת ישראל היא האמונה באל אחד , בורא עולם ומנהיגו , שהוא בורא כל יש ואשר רצונו שולט בהוויה שילטון עליון ומוחלט . כל זאת בניגוד לאמונות האליליות , שלפיהן כפופים האלים עצמם להווית על ולמערכת חוקים קדומה , שאין בכוחם לשנותה . אין בדת ישראל גם שום יסוד מיתולוגי מאגי , שהוא חלק בלתי נפרד מן האמונה האלילית . אף אין ניתנת בה משמעות עליונה למעשה הפולחן כאמצעי לרצות את האל ולזכות בחסדו . אין הפולחן אלא מצוותו של האלוהים . רצונו של האלוהים בא לביטוי בעולם החומר כחוק הטבע , ואילו בעולם הרוח — כחוק דתי מוסרי . ובעוד שבעולם החומר החוק האלוהי הוא הכרח , הרי שבעולם הרוח הוא רק מצווה ודרישה . האלוהים יצר את האדם בעל בחירה ונתן לו את הרשות לבחור בין טוב לרע . מן הצד האחד , עיני האלוהים צופות בכל , והוא , כדברי -הרמב " ם , "יודע כל מעשי בני אדם וכל מחשבותם , גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו . " הרעיון המונותיאיסטי הוא אחת התרומות הגדולות של היהדות לתרבות האנושית . מן ה...
אל הספר