יאשיהו בן אמון

מן החשובים במלכי יהודה ומנהיג תנועת התחדשות דתית במחצית השנייה של המאה השביעית ( 609-638 ) לפני סה " נ . המקרא מקדיש לו כשני פרקים בספר מלכים ב ( _כב—כג _) ושני פרקים בדברי הימים ב ( לד—לה , ( הדנים בעיקר בתיקוני הדת שעשה . בימי מלכותו חלה שקיעתה של אשור כמעצמה עולמית אדירה , ולפני יהודה , שהיתה משועבדת לה , נפתח פתח לעצמאות ולהרחבת גבוליה . עם זאת , כתוצאה של המאבק בין המעצמות על הירושה האשורית , הופיעו סכנות חדשות , שטמנו בחובן אף הן איום להשמדת יהודה . הגדילה את המבוכה ואת החרדה גס פשיטת השוד של הרוכבים הסקיתים ששדדה והשמה את יהודה וארצות אחרות באיזור . יאשיהו החזיר ליושנו את המישטר הלאומי ואת עבודת האלוהים על פי חוקי התורה , חיסל את הבמות המתחרות במקדש ירושלים ועשה _*< ותו מרכז דתי יחיד . כדי להוסיף ולהרים את קרנה של ירושלים כבירת הארץ וכמרכז הפולחן הדתי לעם כולו קרא לעם מכל פינות הארץ לעלות ירושלימה ולחוג בה את חג • הפסח : "כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים אשר שפטו את ישראל , וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה " ( מלכים ב כג , כב . _( העלייה לרגל לירושלים , בייחוד לחג הפסח , הוגברה גם...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור