טשרניחובסקי, שאול

. 1943-1875 מגדולי המשוררים העבריים בזמן החדש . העשיר את הספרות העברית בשירי טבע , אהבה וגבורה . חזה את פני הדור העתיד לקום בארץ שונה לחלוטין מזה שבגולה ; "ובארץ יקום דור — יחיה , יאהב , יפעל , יעש , דור בארץ אמנם חי , לא בעתיד בשמים , חיי רוח לו אין די . " הוא שלל את דמות היהדות שנתגבשה בגלות , כי סבר שהיא מגבילה את חירות האדם ואת יצירתו . מאידך גיסא לא נמנע מלתאר באידיליות שכתב את הנוי שבחייהם של יהודי ערבות אוקראינה הדרומית , מחוזות ילדותו . שאף לא רק לדור צעיר ורענן , חופשי מן המורשת המדכדכת של הגלות , אלא גם למיזוג התרבות היהודית בתרבות העולם ; "אקוד , אכרע לטוב ולנעלה , לאשר הוא נישא במלוא כל העולם . " את שאיפתו זו ביטא כדרכו , לא בדברי פולמוס , אלא בדרך של יצירה , על ידי תרגום יצירות מופת עולמיות לעברית : הומירוס , קלוולה , שקספיר , לונגפלו , גיתה ועוד . עלה לארץ בשנת 1931 ושימש רופא בתי הספר של עיריית תל אביב .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור