טלית

מעטה בעל ארבע ציציות בארבע קצותיו , שהיהודי מתעטף בו בשעת התפילה ובטקסים מיוחדים . בימי קדם היה זה בגד עליון . הטלית עשויה מצמר לבן או ממשי , ואם היא מפשתן עושים את ציציותיה חוטים של פשתן ולא של צמר , שאיו ללבוש צמר ופשתים יחד שהם שעטנז . בדרך כלל עוברים ברוחבה פסים בצבע תכלת או שחור . נהוג אצל קצת עדות לתפור בראשה " עטרה " — פס רקום בחוטי זהב , כסף או משי . כשבא להתעטף בטלית מכסה בה את ראשו ופניו ומברך בשם ומלכות ... " וציוונו להתעטף בציצית . " אחר כך מורידה על כתפיו . יש שנשארים בראש מכוסה בטלית כל התפילה , ויש שרק בתפילות מיוחדות . בהרבה עדות נהגו שרק גבר נשוי יתעטף בטלית , אך בדורות האחרונים הנהיגו שגס ילדים המתחנכים למצווה יתעטפו בטלית , יש שרק מגיל הבר מצווה . מתעטפים בטלית בתפילת שחרית שבכל יום , בכל תפילות יום הכיפורים ואצל עדות שונות , כגון תימנים וקצת חסידים . גס בליל שבת . כן מתעטף בטלית שליח הציבור בבית הכנסת , העולה לתורה , ובכמה עדות החתן תחת חופתו . יש שמכסים את הנפטר בטליתו בדרכו האחרונה . נוסף על הטלית בתפילה לובשים כל היום טלית קטן , והוא בגד בן " ארבע כיפות , ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור