חמישה עשר בחודש שבט , הוא ראש השנה לאילנות . מיום זה מתחילה שנה חדשה לגבי חובת ההפרשה של מעשרות מפרי עץ . כל אילן שחנטו פירותיו ( כלומר החלה התהוות פריו לאחר הפריחה , ולדעת _ הרמב"ם והגאונים — התחלת ההבשלה , ( קודם למועד זה , פירותיו נחשבים לפירות של השנה שעברה . ואותם שחנטו לאחר מועד זה פירותיהס נחשבים לפירות של השנה החדשה . ט " ו בשבט קובע גם לענין שנים שמפרישים בהן מעשר עני במקום מעשר שני והן השנים השלישית והשישית בשמיטה . החשיבות שבדבר היא שאין מפרישים מפירות של שנה זו על פירות של שנה קודמת . זהו גם תאריך קובע למניין שלוש שנות 'ערלה ונטע רבעי . בט"ו בשבט מתחילים לספור שנה שנייה לנטיעת האילן , ובלבד שנקלט פרק זמן ארוך דיו קודם ט " ו בשבט . התאריך נקבע ליום זה "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה " ( ראש השנה יד ע " א , ( ואז העצים מחדשים את פריחתם וחניטתם . בגולה איבד ט " ו בשבט ממשמעותו ההלכתית החקלאית . מכל מקום נחשב קצת כיום טוב , שאין מתענים בו ואין מספידים בו ואין אומרים בו תחנון בתפילה . מקובלי צפת הנהיגו אכילת פירות ביום זח , חיברו לו פיוטים ואף הנהיגו סדר מיוחד לליל ט"ו בשבט ושת...
אל הספר