חמישה עשר באב . חג טבע עממי בימי "בית שני : "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים , שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים , שלא לבייש את מי שאין לו ... וחולות ( מרקדות ) בכרמים " ( משנה תענית א , י . ( הבחורים אף הם היו באים שמה ובוחרים להם בנות זוג . ט " ו באב מיוחד בעניינים מן הטבע ובדברים שנתרחשו בו : ( א ) ט " ו באב נחשב ליום שבו החמה מגיעה לשיא כוחה , מכאן ועד _לט " ו בשבט הולך כוחה ופוחת ויחד עמה נחלשים גם העצים . על כן הפסיקו בט " ו באב לכרות עצים למערכה שעל "המזבח והוא נקרא "יום תבר המגל" " ) יום שבירת הגרזן . (" באותו יום ניתנה הזדמנות אחרונה להעלות עצים אלו למקדש , ואף על פי שהיה זה תורם של בני זתוא ( נחמיה , י , לה , ( הם מסרו זכות זו לכל העם ורבים ניצלוה , עד שתאריך זה נקרא גס "חג קורבן העצים " ( מגילת תענית , הי . ( ( ב ) יום תחילת הבציר ולכן חוגגים אותו בכרמים . ( ג ) "יום שכלו בו מתי מדבר " ( ירושלמי , תענית ד , ( כלומר הסתיימו ארבעים השנה שנגזרו על דור יוצאי מצרים ( במדבר יד , כז-לה . _( ( ד ) יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה , דהיינו להינשא זה לזה , ו...
אל הספר