טבילה

הבאת כל הגוף או כלים במים לטהרת מצווה או להיטהר מטומאה . לומדים זאת מן הפסוק "במים יובא ... וטהר" ( ויקרא יא , לב , ( שיביא כל גופו במים . בדרך כלל טובלים "במקווה טהרה , המיוחד לכך , אך אפשר גם לטבול במעיין או ביס . הזב נטהר רק בטבילה במעיין . בשעת הטבילה צריך שיהיה כל הגוף חשוף למים ודבר לא יחצוץ בין הבשר למים , כולל _ליכלוך . ואלה החייבים לטבול : אישה לאחר ימי נידתה , כדי שתהא מותרת לבעלה . היא מברכת " אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה . " "גר שנימול וכן אשה שנתגיירה טובלים ונעשים בכך ישראלים לכל דבר . בימי בית המקדש — אדם שנטמא או כלים שנטמאו . ביום הכיפורים היה "הכוהן הגדול טובל חמש טבילות . חכמים תיקנו לטבול כלים חדשים , שגויים עסקו בהם . יש הנוהגים לטבול בזמנים מיוחדים , כגון בערבי המועדים , "ראש השנה ? ויום הכיפורים . אחרים טובלים גס בכל ערב שבת , והיו לפנים , ויש , גם כיום כאלה שמקפידים לטבול מדי יום ביומו . בזמן "התלמוד נקראו "טובלי שחרית . " יש הנוהגים "שסופר סת " ם טובל לפני שהוא ניגש לכתוב את שם ה י . יש שאף התוקע "בשופר בראש השנה טובל לפני התקיעות .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור