לפי "דין תורה , אס אדם מת בלא בנים , חייב אחיו לייבם את האלמנה ולשאתה לו לאשה , כדי להקים שם לאחיו . היבמה אסורה להינשא לכל אדם אחר . אולם אם ממאן היבם לשאתה , הריהי באה בפני בית דין ומכריזה " מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי , " וכשהוא אכן מודיע כי הוא מסרב לשאת אותה , היא חולצת את נעלו , יורקת על הארץ בפניו ואומרת : "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו . " לאחר מכן היא מקבלת מבית דין אישור על כך , הנקרא גט חליצה , והריהי מותרת לכל אדם . דיני חליצה מפורטים במסכת "יבמות _ וב " _שולחן ערוך — אבן העזר . " מתקופת ימי הביניים ביטלו חכמי אשכנז תורת "יכום , והכל _חולצין לאלמנה שאין לה בנים . ומקבלת _מיסמך מטעם בית דין שהיא חלוצה . פעמים הרבה הפך עניין החליצה עילה לסחטנות . היבם היתנה את מעשה החליצה בתמורה כספית גבוהה , או בחלק מן הירושה . בקהילות שונות הנהיגו שטר חליצה שאשה קיבלה מאחי בעלה לפני נישואיה . בו כתוב לאמור כי אם חלילה יארע מה שיארע והיא תצטרך לחליצה , הם מתחייכים שלא לבקש שום תמורה בשל כך . נושא החליצה הפך אחד העניינים הקשים במתח השורר בין חילונים לדתיים במדינת ישראל ...
אל הספר