מונח הלכתי בעלשתי משמעויות עיקריות : ( א ) קביעת בעלות על דבר על ידי אחיזה בו , תפישתו או שימוש בו , והבעלים הקודמים אינם מערערים על כך . בכך הס מוכיחים שבעלותם פקעה . דרך משל , קרקעות ובתים ניקנים בכסף , בשטר או בחזקה . כאן מתבטאת החזקה בנעילת הדלת , בגידור השטח או בפריצה , שיש בה משום תועלת לדבר שנקנה ( בלשון "הגמרא : "נעל , גדר ופרץ . ('' אם עשה דבר אחד מאלה והבעלים הקודמים שותקים ואינם מוחים , חזקה שהוא הבעלים . חפצים נקנים בחזקה על ידי שימוש קבוע בהם , והבעלים הראשונים מסכימים לכך . המחזיק בשדה חבירו או בביתו שלוש שנים ובעליו לא עירערו , יש לו חזקה על השדה או על הבית . ( ב ) מעמד משפטי או מצב עובדתי , שלפי הסברה נשאר בתוקפו , כל עוד לא הוכח אחרת . דרך משל , חזקה על "" חבר " המקפיד על דיני "טהרה ומעשרות , שאינו מוציא מתחת ידו דבר טמא או בלתי מעושר . וכן : חזקה על תלמיד חכם שיניח רק פירות מעושרים . לפיכך אס נפטר ואין יודעים אם הפירות מעושרים או לאו רואים , מכוח החזקה , את חפירות שהשאיר כמעושרים . חפץ הנמצא בידי מי שידוע כגנב או שרגילים לגנוב כמותו , חזקה שהוא גנוב ואסור לסחור בו . ס...
אל הספר