בימינו : "שליח ציבור , העובר לפני "התיבה "בבית הכנסת ומתפלל בקול רם . לפרקים מוזמן החזן , שקולו נאה , לטקסים דתיים כגון חתונה , הלוויה ( אזכרה . יש שהוא משמש "בסדר פסח ציבורי , אך בכל אלה תפקידו יותר כזמר . מה שאין כן תפקידו בבית הכנסת כשליח ציבור . ברם , לפנים היה תפקידו שונה לחלוטין . במקדש היו החזנים "שמשים , הממונים להלביש את הכוהנים , או שהיו עוסקים בצורכי "בית המקדש , ויש שאף היו משמשים את הרבים . בתקופת "התלמוד היה החזן עוסק בצורכי הציבור בבית הכנסת ובבית הדין ובעיר בכלל . עוד תפקיד היה ל"חזן הכנסת : " הוא היה מפקח על עסקי בית הכנסת ועל הדרכת הילדים בתפילה ובקריאה "בתורה . בבית הדין היה החזן האיש המוציא לפועל גזר בית הדין וחילקה חייבי מלקות . "חזן העיר " " ) חזנא דמתא (" היה מפקח על ענייני העיר והיה גם הקברן . מאז תקופת "הגאונים ( המאה הט י ואילך ) נעשה החזן שליח ציבור בתפילה . הצורך באדם מיומן כשליח ציבור נבע מן העובדה שבאותה תקופה לא היו ספרי תפילה מצויים בידי המתפללים , ואילו נוסח התפילה נשתנה ותפח עקב הוספת "פיוטים חדשים . החזן היה חייב , איפוא , להיות בקי בנוסח התפילה ולהבי...
אל הספר