כינוי לחמישה זוגות של חכמי ישראל בימי הבית השני , בשתי המאות הראשונות לפני סה " נ ובתחילת המאה הראשונה לסה " נ . הם נחשבים לחוליה המקשרת בין אנשי "כנסת הגדולה לבין "התנאים הראשונים . לפי המישנה ( חגיגה ב , ב , ( שימש תמיד אחד מבני הזוג כנשיא הסנהדרין ואילו חברו היה אב בית הדין . הזוגות היו : ( א ) יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ( בימי גזירות אנטיוכוס , ( הסמכותי שבזוגות , שכונה "אשכולות ; " ( ב ) יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי ; ( ג ) יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ( בימי אלכסנדר ינאי ;( ( ד ) שמעיה ואבטליון ( בימי הורדוס ;( ( ה ) "הילל "ושמאי . בשם הזוגות הובאו הלכות ש . נות , מאמרי מוסר ופיתגמים ( מסכת אבות . (
אל הספר