ודוי

הודאת האדם כי חטא , פירוט החטאים על ידי החוטא בתפילתו . הווידוי הוא מצווה מן התורה : "והתודו את חטאתם " ( במדבר ה , ז ) והוא תנאי במעשה התשובה . בימים שבית המקדש היה קיים היה החוטא מתוודה בשעה שסמך את ידיו על ראש קרבנו , שנועד לכפר עליו ( חטאת או אשם . ( מן התורה אין נוסח קבוע לווידוי . הנוסח העתיק ביותר הוא וידויו של • כהן גדול בעבודת * יום הכיפורים : ... " חטאתי , עוויתי , פשעתי " ( ספרא אחרי מות , ב . ( עיקרה של תפילת יום הכיפורים עד ימינו הוא הווידוי , הנאמר בכל אחת מתפילות _ה"עמידה _"ובמנחה שבערב יום הכיפורים . חולה הנוטה למות חייב להתוודות . כדי להרגיעו אומרים לו : הרבה התוודו ולא מתו ורבים מתו ולא התוודו , כלומר שבעצם אמירת הווידוי אין כאילו הודאה שנחרץ גורלו למות . גם המוצא להורג אומרים לו : "התוודה . " במשך הזמן התגבשו נוסחי הווידוי : "אשמנו " — פירוט חטאים על סדר א " ב . "על חטא " - הנאמרת ביום הכיפורים , ואף היא על סדר א " ב . אף אומר זאת חתן ביום חופתו .  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור