האמונה בנצחיות הנפש ובחיי הנשמה לאחר מות הגוף . משנפטר אדם חוזרת נשמתו לבוראה . שם , בבית דין של מעלה היא נשפטת ומקבלת שכר או עונש , הכל לפי מעשיה בעולם החיים . יש שרואים רמזים לאמונה בהשארות הנפש כבר במקרא , כגון דברי אביגיל לדוד "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה י אלוהיך" ( שמואל א כה , כט ;( בדברי הכתוב בתהילים ( מט , טז : ( "אך אלוהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה ;" ובדברי קוהלת ( יב , ז : ( "וישב העפר אל הארץ כשהיה , והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה . " בימי הביניים עסקו גדולי ההוגים בישראל בנושא זה . יהרמב"ם מסביר כי הנפש היא רוחנית כולה ואין לה כל יסוד חומרי . לכן , במות הגוף שהיא שכנה בתוכו , היא חוזרת לה י ( הלכות יסודי התורה ד , ט . ( לדבריו , העולם הבא הוא מקום שנמצאות נפשות הצדיקים בלבד , בלא גוף , כמלאכי השרת . ולפיכך , כל המדרשים המספרים בסעודות דשנות המזומנות , כביכיל , לצדיקים בעולם הבא אינם אלא משל ( הלכות תשובה ח , ב . ( גם משה _ימנדלסון , אבי • ההשכלה , דן בספרו _9 " _ידון " בנצחיות הנפש .
אל הספר