המצווה להקהיל את כל ישראל — אנשים , נשים , טף וגרים — בבית המקדש , מדי שבע שנים במוצאי שנת "השמיטה , ביום הראשון של חול המועד סוכות . במעמד זה היה על המלך לקרוא לפני הנאספים פרשיות נבחרות מספר דברים , כדי לזרזם בקיום המצוות ולחזקם באמונה . בזמן שבית המקדש היה קיים היה זה מעמד ממלכתי מרשים . בארץ נעשו כמה ניסיונות לחדש את מצוות הקהל באופן סמלי בכל מוצאי שנת השמיטה . במשנה מכונה קריאתו של המלך בתורה "פרשת המלך . " כמשנה סוטה ( ז , ח ) מובא תיאור המעמד , והסיפור הנודע באגריפס המלך שעמד בשעה שהגישו לו ספר תורה , אף שמותר היה לו לשבת , ושיבחוהו חכמים .
אל הספר