הלל

שישה מזמורים בתהילים ( קיג—קיח , ( ובהם דברי הלל ושבח לה . הם נאמרים בראשי חודשים , בשלוש רגלים , ובחגי הודייה ( חנוכה , ובהרבה מקומות גם ביום העצמאות וביום שיחרור ירושלים . ( נקרא גם "הלל המצרי " לפי שאומרים אותו בליל הפסח , והפרק השני בו הוא "בצאת ישראל ממצרים . " יש ימים שאומרים בהם את כל ששת המזמורים בשלמותם — גומרים את ההלל — ויש שמדלגים על פסוקים א—יא של מזמור קטו " ) לא לנו ה י לא לנו (" ושל מזמור קטז " ) אהבתי כי ישמע ה י קולי — (" חצי הלל . בראש חודש אומרים חצי הלל . כל יום שאין גומרים בו את ההלל , קריאת ההלל בו רק מנהג . כך אין גומרים את ההלל בחול המועד פסח ובשביעי של פסח מפני הטעם שבשעת קריעת ים סוף ביקשו ישראל לומר שירה ואמר להם הקב " ה : "מעשי ידי טובעים ביס , ואתם אומרים שירה "! מטעם דגמה אין אומרים כלל הלל בימים נוראים , מפני שאז ספרי חיים ומתים פתוחים לפני הקב " ה . בפורים אין אומרים הלל מפני שהנס אירע בחוץ לארץ , והגלות נמשכה גם אחריו . הלל אומרים בתפילת שחרית מייד לאחר תפילת עמידה של שחרית ( ופעם אחת בשנה נאמר בלילה — בליל הפסח . ( מברכים לפני אמירתו "אשר קידשנו במצוו...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור