החלק בתורת ישראל העוסק בדינים בין אדם למקום ובין אדם לחברו . כל דין ודין נקרא אף הוא "הלכה . " מקור ההלכה היא "ה " תורה שבעל פה , " שנמסרה למשה בהר סיני לשם פירוש והשלמה לתורה הכתובה , שניתנה באותו מעמד : "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע , ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה " ( אבות א , א . ( אנשי כנסת הגדולה "עשו סייג לתורה , " כלומר , חקקו דינים חדשים "" — גזירות" כדי לשמור שמירה מעולה יותר על דינים ראשונים , ותיקנו " תקנות " לטובת הכלל . כל שתיקנו וגזרו נתבסס על מדרש הכתוב שבתורה . כל ההלכות , התקנות והגזירות האלה הן "התורה שבעל פה" ( שבעל פה , שכן לא נכתבה תחילה אלא נמסרה מפה לפה . ( שמעון הצדיק "משיירי כנסת הגדולה , " מסר מה שקיבל מקודמיו לאנטיגנוס איש סוכו , ואחריו היתה התורה שבעל פה מסורה במשך חמישה דורות בידי זוג חכמים ; הכינוי " סופרים " שחל לרוב בענייני ההלכה על "אנשי כנסת הגדולה , " מוסב לעיתים גם על אנטיגנוס _ וה " זוגות . " הזוג האחרון היו הילל ושמאי . הם העמידו תלמידים רבים , ומכאן ואילך היתה ה " תורה שבעל פה " נחלת רבים , שחידשו והוסיפו בה ...
אל הספר