הזז, חיים

. 1973-1898 מגדולי הסופרים והמחזאים העבריים . נולד בכפר באוקראינה . בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד בערי רוסיה , וב 1921 עבר לקושטא ומשם לפאריס . ב 1932 עלה לארץ , בה חי עד מותו ( בירושלים . ( הגיבורים והנופים של יצירתו מגוונים , החל מיהודי העיירה ברוסיה , דרך סיפורים על פליטי השואה והחלוצים בארץ , ועד לרומאנים הגדולים על חיי יהודי העדה התימנית . אולם הנושאים הכלליים החוזרים במרבית יצירותיו הם המהפכות התרבותיות שעברו על היהודים בכל מקום , הפער בין הדורות בהתייחסותם לתרבויות חדשות , הכיסופים לגאולה והמשבר הנובע מהאכזבה ממנה . הזז היה בעל כושר הזדהות מופלא עם גיבוריו , והשכיל לתאר את דקויות ההווי התימני באותו כשרון ובאותו סיגנון עשיר וייחודי בו תיאר את העיירות שבסביבתן גדל . מיצירותיו המפורסמות : "ריחיים שבורים " ( קובץ סיפורים , , ( 1942 "היושבת בגנים " ( 1944 ) ו " יעיש " , ( 1952—1947 ) שניהם רומאנים נרחבים על חיי העדה התימנית . זכה בפרס ישראל . 1973  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור