הושענא רבה מקור המנהג בעבודת המקדש . בחג הסוכות — שבו נידונין על המים — היו נוטלים ענפי ערבה ומקיפים את המזבח ואומרים : "אנא ה י הושיעה נא , אנא ה י הצליחה נא " ( תהילים קיח , כה . ( בכל יום היו מקיפים פעם אחת וביום השביעי ז י פעמים . במקדש נטלו ערבה ביום זה אפילו חל בשבת , מה שאין כן בשאר ימי החג שחלו בשבת . מנהג הנביאים היה לחבוט ביום השביעי את הערבה לאחר נטילתה . ואכן מכונה יום זה במקורות "יום חיבוט ערבה , " ומכאן מנהגנו ליטול חמש ערבות ולחבוט אותן בסוף אמירת ה " הושענות " ( ומכאן קיבלו ערבות אלה את הכינוי "הושענות . (" בתלמוד כבר נזכר הושענא רבה כיום שהכל באים בו לבית הכנסת . אופיו המיוחד ומנהגיו התגבשו בתקופת הגאונים . לגבי יום זה גם _יוחסו-אמונות שונות . ראו בו את "יום החיתום , " כלומר , יום שנחתם בו סופית גזר דינו של האדם לקראת השנה החדשה . בזוהר ( שמות קמב ע " א ) נאמר שביום זה מקבל כל אדם מן השמים פתק שרשום בו גזר דינו . ואכן יש שמברכים ביום זה ב " פיתקא טבא " או באידיש "גוט קוויטעל . " מסתבר שחלה כאן העברה . יום זה , שלפנים היו מתפללים בו על המים ונוהגים בו בחרדה כבימים נו...
אל הספר